HTML5 הרג את כוכב הפלאש?

בחודשים האחרונים החלו יותר ויותר אנשים בתעשיה לדון בהבדלים וביכולות של שתי הפלטפורמות (הכביכול מתחרות) HTML5 ופלאש. סביר להניח שהדיון הואץ בעקבות שיחרורו של ה-iPad ומלחמת אדובי – אפל. קחו את המאמר הזה כמאמר דעה לכל דבר. אני אינני נביא, ולכן כל הדברים אשר מובאים במאמר הזה הם בגדר השערות המבוססות על נסיון העבר (שלי).

פלאש, שינוי כיוון מקצועי?

הפעם הראשונה שנחשפתי לפלאש הייתה עוד כשהיה מוצר של מאקרומדיה (הי”ד), בסביבות תחילת העשור, גרסא 4. את הסרטון הראשון (באורך מלא) שלי יצרתי ב-2004. פלאש היה אז עוד בחיתוליו ופשוט להפליא. הוא נתן למעצבים את הכלי ליצור מוצרים אינטראקטיבים, בצורה פשוטה, נוחה, התעסקות מינימאלית בקוד והכי חשוב – המוצר נראה זהה בשני הדפדפנים המחרידים הבעייתיים IE4 ונטסקייפ.

היכולת לשלב אנימציה איכותית הפכה את פלאש לאחד מהכלים העיקריים ביצירת אפקט ה”וואו”, כאשר אתרים מבוססי פלאש התחרו מול אתרים טקסטואלים. הכנסת ActionSctipt, האפשרות לתקשר עם בסיסי נתונים, הטמעת PHP וקריאת XML, והאפשרות “לאמבד” וידאו באתרים ובבלוגים בצורה נוחה ומהירה רק זירזו את ביסוסו כאחד הכלים החזקים והמוגנים בתעשייה. פלאש הצליח להכניס, ביתר שאת, את השמירה על זכויות היוצרים בבניית אתרים, בתקופה בה כל ילדון זב חוטם היה יכול להעתיק ולהדביק קודים ששברת את הראש עליהם (ושילמו לך “הרבה” כסף עבורם), נכנס כלי המגן על כל העבודה הקשה בצורה טובה מאוד.

אחרי שעברה ההיסטריה מהכלי החדש (או, כמו שחברתי בתי אומרת – נגמרה ההתלהבות מהמשחק החדש), ההבנה שאתרים מבוססי פלאש שווים לתחת ובעיקר מעצבנים את המשתמשים (פתיחי הפלאש, הו האימה!) , השימוש בפלאש ככלי העובד בסביבות ווב הצטמצמה בצורה משמעותית. השימוש העיקרי של הפלאש במרחב האינטרנטי הצטמצם לפרסום, משחקים אינטראקטיבים, “אימבוד” מדיה ומדי פעם בפעם, מערכות המבוססות על אחיו החנון – Flex.

אבל אל תחששו לעתידו של הפלאש. במקביל לדעיכתו במרחב האינטרנטי, עולה כוחו במקומות אחרים וקיימת דרישה ההולכת וגדלה למתכנתי ומפתחי פלאש למטרות פיתוח מדיה-עשירת תוכן, מערכות פנימיות וחיצוניות ואפליקציות שונות. בעוד פלאש מעצבן בתור כלי לבניית אתרים, היכולות אותן הזכרתי קודם (ActionSctipt, בסיסי נתונים, PHP ו-XML) בנוסף ליכולותיו לייצא ולייבא תוכן ולצרף לו תוספים שונים, הופכות אותו לכלי חזק (וכרגע – חסר מתחרים רציניים), משפיע ומרכזי בתחום.

תחום נוסף אליו נכנס הפלאש הוא תחום התוכן הסלולרי. למרות שהמלחמה העקובה מדם בין אדובי לאפל (או בין אפל לשאר העולם), לא מעודדת במיוחד. אולם, בהתחשב בעובדה שאנדרואיד מאפשרת פריים-וורק תומך פלאש, שחרורה של גרסת פלאש 10.1 לסמארטפונים ושיתוף הפעולה בין אדובי לבין RIM אשר יביא להטמעת פלאש במכשירי הבלאקברי העתידיים, יתכן שזהו רק עניין של זמן עד שאפל גם יאפשרו קריאה ועבודה עם פלאש על המוצרים שלהם (סטיב ג’ובס, רד מהעץ).

HTML5  – בא, ראה, ניצח?

להבדיל מהפלאש, HTML5 הוא אינטרנטי לחלוטין, ומתפתח מהר לכיוון הזה בלבד. כשגיא התחיל להסביר לי איך לעבור מטבלאות ל-CSS נפתח בפניי עולם חדש ונפלא (תודה גיא!) שרק מעצבי ווב באמת יכולים להעריך את ההבדלים והאפשרויות שנפתחו בפנינו. עכשיו, כשבפתח הדלת עומדים HTML5 ו-CSS3, העיצוב באינטרנט נראה מבטיח (ומאפשר) מתמיד. היכולות הרבות של HTML5 ירגשו מעט אפילו גיק-וואנבי.

אז נכון, זה באמת נראה כאילו מקומו של הפלאש במרחב האינטרנטי נתפס על ידי מלך חדש. אבל זה לא בדיוק המצב. פלאש ימשיך להיות פלטפורמה אינטרנטית חזקה בתחומים מסויימים (אמבוד מדיה, תאימות בדפדפנים, שמירה על זכויות יוצרים וכו’). מצד שני, הוא מחזק ומבסס את מעמדו כשליט בתחומים חוץ-אינטרנטיים אחרים, דבר ש-HTML5 לא יכול לבצע (כרגע, לפחות). ה”מלחמה” בין HTML5 לפלאש מזכירה את מלחמת הדפדפנים בשנות ה-90, וההחלטה על השימוש בכל אחת מהפלטפורמות צריכה להתקבל לפי מטרת הפרוייקט (אגב, הסיכוי שפלטפורמה אחת תהפוך לסטנדרט היא אפסית, ממש כמו במלחמות הדפדפנים).

תגובה אחת
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש מצב שתאהבו גם את זה