בריף מפורט – הדרך לעוד לקוח מרוצה

קיימות מספר דרישות בסיסות על מנת ליצור ולקבל בריף קריאייטיב טוב. לקבל מהלקוח כמה שיותר פרטים על הפרוייקט יהפוך את העבודה שלך כמעצב להרבה יותר קלה. בריף מפורט ומקיף הופך להיות הבסיס העיצובי של הפרוייקט ומתאר מה אתה, כמעצב, יכול לעשות צריך לעשות ומתי.  בפוסט הזה ריכזתי כמה שלבים ודרישות בסיסיות כדי לקבל בריף מספק. אגב, אם יש לכם עוד טיפים – תרגישו חופשיים להגיב.

הדברים בהם אתרכז בפוסט הזה הם:

  1. מטרות העיצוב החדש
  2. תקציב ולוח זמנים
  3. קהל יעד
  4. היקף הפרוייקט
  5. משאבים קיימים וחסרים
  6. עיצוב ומראה כללי
  7. דברים שאסור

מטרות העיצוב מחדש

כמעצב פרילאנס היו מתקשרים אלי לקוחות ומבקשים “תיקון קטן של עיצוב” באתר. כשהגעתי לפגישה התיקון הקטן הפך לעיצוב של כל האתר, מחדש (כן, כולל מערכת ניהול תוכן חדשה!). הלקוח לא תמיד מגדיר את הדרישות שלו בצורה נכונה. מה שללקוח נראה כ”שינוי תמונה קטן”, יכול להתברר כמיתוג מחדש של החברה (מגזים? אני?). בכל מקרה, כדאי לברר את זה מלכתחילה – האם מדובר בתיקוני עיצוב באתר קיים או עיצוב חדש לגמרי? האם ללקוח יש רעיונות מדוייקים של איך הוא רואה את העיצוב הסופי או שהרעיונות כלליים יותר (“הכי חשוב לי שהלוגו יהיה בולט”)?. אגב, שיחת “תיאום ציפיות” בנוגע לעיצוב החדש תיישר קו בינכם לבין הלקוח – אתם תדעו מה אתם צריכים לספק ומתי, והלקוח ידע למה לצפות. (ו.. מתי).

תקציב ולוח זמנים

כשמגיעים לתקציב, יש לקוחות שהעניין מאוד רגיש אצלם (אבל היי, למי לא?).  הרבה לקוחות חוששים שאם הם ישתפו את המעצב בתקציב שיש להם לפני שהם מקלבים הצעת מחיר, הם עלולים לקבל הצעת מחיר גבוהה המנצלת את מקסימום התקציב. מה שלקוחות לא מבינים זה שברגע שהמעצב יודע מה התקציב העומד לרשותו של הלקוח הוא יוכל לתפור את ההצעה הטובה ביותר לפי התקציב הקיים. בתור מעצב, יש להסביר זאת בצורה עדינה ללקוח (רגישים מאוד, כבר אמרתי?). ולא, זה שהבן של השכן שלו יודע לעצב גם (ויכול לעשות את זה בהתנדבות) לא אומר שצריכים להוריד במחיר.

לוח זמנים גם הוא נושא חשוב, לא פחות מהתקציב. רוב הלקוחות לא יודעים כמה זמן לוקח לעצב אתר מעולה, רובם לא מבינים שעיצוב איכותי לוקח זמן וזה לא רק עניין של לעצב תמונה יפה. לחלק מהלקוחות יש דדליינים מאוד ברורים שהם רוצים לעמוד בהם, בעקבות אירועים אחרים הקורים בעסק או בתעשייה שלהם. זה יכול להיות כל דבר משחרור של מוצר חדש לשוק או שינוי בחוק המשפיע על העסק. חשוב לדעת מה הסיבה לכל הגדרת דדליין ואם הזמן ניתן לשינוי או לא.

חשוב להיות ריאלים עם הלקוח כשמתעסקים בתקציב ובלוח הזמנים. אם אתם יודעים שאתם לא יכולים לעמוד במשהו מבחינת התקציב או לוח הזמנים – חשוב להגיד ולהציע הצעות לפתרונות חלופיים (אם אפשרי). אל תכניסו את עצמכם לפרוייקט שנמרח כמו מסטיק ולא משתלם או גרוע מכך – אל תכניסו את עצמכם לפרוייקט שאתם לא יכולים לעמוד בו.

קהל יעד

מי קהל היעד של הלקוחות שלך? אתר שמעוצב לצעירים יראה “קצת” שונה מאתר המעוצב לחברה עסקית או לאתר חדשות. חשוב לשאול את הלקוח את מי הוא רוצה למשוך לאתר. אם ללקוח אין תשובה ברורה לשאלה, אפשר לשאול מי הצרכן של הלקוח שלך, הסבירות שהלקוח לא מכיר את הצרכנים שלו היא קלושה :). חשוב לקבל מידע על קהל היעד – מה הם אוהבים ואם יש יותר מסוג אחד של קהל יעד זה התפקיד של המעצב לשלב בין קהלי היעד השונים וליצור עיצוב שיפנה לכמה שיותר קהלי יעד בצורה אפקטיבית.

היקף הפרוייקט

לכל פרוייקט יש היקף עבודה והשקעה שונה. חלק מהלקוחות צריכים פתרון ייחודי ומותאם אישית וחלק ירצו להשתמש בפתרון קיים (תבנית עיצוב קיימת, לדוגמא). חלק מהלקוחות ירצו אתר מסחרי עם עגלת קניות וסליקת כרטיסי אשראי וחלק ירצו אתר שיהיה כרטיס ביקור פשוט (עם תפריט!).

ברוב המקרים היקף הפרוייקט מוגדר כבר כשמדברים על מטרות הפרוייקט, אבל לפעמים זה לא תמיד ברור ובמקרה כזה – חשוב לשאול. אפשר, למשל, לשאול על הטמעת בלוג או על הטמעת אפליקציות חברתיות באתר.

משאבים קיימים וחסרים

כשמעצב ניגש לעבוד על פרוייקט הוא צריך לדעת מה החומרים העומדים לרשותו מהלקוח – האם קיים לוגו, פלטת צבעים, תמונות מוצר ושאר אלמנטים שיכולים לתרום לעבודה. בדיקת חומרים פרסומיים שהלקוח מציג יכולים לעזור בהבנת הטעם של הלקוח ולמה הוא מייחס חשיבות גדולה יותר בעיצוב.

זו גם יכולה להיות הזדמנות עסקית עבור המעצב – אם ללקוח אין לוגו, ברושורים או חומרים שיווקיים אחרים זה המקום להציע לו להשלים את החסר (אפשר גם להמליץ על חברים או קולגות לעבודה). התוספות הללו יכולות לתרום מאוד גם למעצב וגם ללקוח.

עיצוב ומראה כללי

חשוב לדעת איך הלקוח רואה את התוצר הסופי מבחינה עיצובית. יכול להיות שהלקוח חושב על סגנון גראנג’י בעוד המעצב חושב על עיצוב חלק ונקי. במקרים כאלה, בדרך כלל, שני הצדדים יוצאים לא מאושרים ומתוסכלים. לרוב הלקוחות יש מושג ברור של איך הם רוצים שהתוצאה הסופית תהיה אבל לא תמיד הם מסבירים את עצמם בצורה ברורה. חשוב לבקש מהלקוח שיראה לכם דברים שהוא אוהב ולא אוהב מבחינה עיצובית (גם אם הם של המתחרים שלו). חשוב לדעת מה מושך אותו (או דוחה אותו) בעיצובים הללו וכך לקבל הבנה טובה יותר לגבי איך להתאים את העיצוב ללקוח. כדאי השלקוחות יספקו דוגמאות רבות ככל האפשר לפני שמתחילים בעבודה. כי חבל וזה.

דברים שאסור

אולי הדבר החשוב ביותר בכל תהליך איסוף המידע – מה אסור לעשות. דברים שהלקוח לא אוהב (גם מבחינה עיצובית אך גם מבחינה תהליך והתנהלות). יש לקוחות שלא אוהבים פיצ’רים מסויימים באתר (“שלא תעיז לשים פלאש באתר! שלא תעיז!”). לקבל רשימה של דברים שאסור יכולה לחסוך הרבה מאוד בזבוז זמן על עיצוב פיצ’רים שהלקוח ידחה על הסף.

איך ניגשים?

הפניה ללקוח לקבלת הפרטים הללו משתנה מלקוח ללקוח וממעצב למעצב. יש לקוחות ומעצבים שיותר נוח להם לעבוד עם בריף מסודר וכתוב (אפשר לעשות שדות מעניינים בוורד אפילו) ויש כאלה שיעדיפו שיחה פנים אל פנים ולדבר על הנושאים מאשר לקבל רשימה כתובה. כל צורה בה מקבלים את הפרטים והנתונים הדרושים לבריף טוב מקובלת (כל עוד היא לא תעלה לכם בלקוח בסופו של דבר). אני, אישית, מעדיף לדבר פנים אל פנים, לקבל יותר פרטים מהלקוח ולשאול שאלות באותו הרגע, להציג ללקוח דוגמאות נוספות כדי לבדוק אם הבנתי את הדרישה שלו. יש לי לקוחות שמעדיפים בריף כתוב מטעמי זמן ונוחות, אבל לרוב אלו לקוחות ותיקים שלי שעברתי איתם מספר פרוייקטים.

אגב, אם יש לכם טיפים נוספים – אפשר להגיב (ואל תשכחו לשתף!).

2 תגובות
  1. נתת לי אחלה כיוון והרבה נקודות טובות – לא ידעתי מאיפה להתחיל לדבר עם הלקוחה. עשית לי סדר בראש… תודה! 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש מצב שתאהבו גם את זה